אוניברסיטת אריאל

אוניברסיטת אריאל הוקמה בשנת 1982, וכיום לומדים בה כ- 13,000 סטודנטים, מהם כ- 9,700 לתואר אקדמי ב- 26 תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני, ויתרתם במרכז ללימודים קדם אקדמיים ובמרכז לעיצוב ולטכנולוגיה [לתואר הנדסאי]. כמו כן מפעילה האוניברסיטה יחידה ללימודי חוץ והמשך בתל-אביב.
מבצעים מחקרים.
באוניברסיטת אריאל פעילים יותר מ-260 מדענים. רבים מהמדענים הם מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, כ- 70 מהם פרופסורים, המשלבים הוראה ומחקר, בתחומים שונים כגון: רובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה, גידול גבישים, טיפול בסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד.
באוניברסיטת אריאל שבעה מרכזי מחקר - חקר המוח; מחקר ופיתוח רובוטיקה; פיתוח אמצעי לחימה בטרור [Home land security]; חקר חומרים; מו'פ אזורי השומרון ובקעת הירדן; המרכז למערכות אנרגיה משולבות, והמרכז הלאומי לפיתוח מקורות קרינה ויישומיהם [FEL] - שהוא בעל מעמד של מוקד ידע לאומי - ארצי.  סגל האוניברסיטה גייס מקרנות תחרותיות וגורמי תעשייה בשנת 2009 כ- 8.5 מיליון דולר לטובת מחקר ופיתוח יישומיים.
כיום, עם מגוון ומספר מחלקות לימוד אקדמיות נרחב, לצד מרכזי המחקר המגוונים, ממוצבת אוניברסיטת אריאל כמובילה בתחומים אקדמיים רבים.
אוניברסיטת אריאל חממה טכנולוגית, שבה מפותחים תוצרים ותהליכים טכנולוגיים מתקדמים, המבוססים בין השאר על פעילות מחקרית במעבדות האוניברסיטה. חממה זו מאפשרת לסטודנטים להשתלב בתוכניות המחקר, ולרכוש ניסיון מעשי במחקר ובפיתוח עוד במהלך לימודיהם. מחקרים שבוצעו באוניברסיטה בשנים האחרונות הביאו להקמת מספר ניכר של מפעלי הזנק [Start-up].
גאים בסטודנטים ובבוגרים.

12,000 הסטודנטים הם מכל מגוון האוכלוסיות והרבדים המרכיבים את החברה הישראלית: חילוניים לצד דתיים, עולים חדשים לצד ישראלים ותיקים, בני מיעוטים לצד יהודים. בהקשר זה מהווה האוניברסיטה מוסד המשמש ככור היתוך לכל שכבות החברה בישראל, והמעיד, על אף חילוקי הדעות והשוני המנטאלי, התרבותי והאידיאולוגי, על יכולתה של האקדמיה לשמש בסיס להידברות ולקירוב לבבות.
מקור לגאווה היא העובדה שבוגרינו משולבים בעמדות מפתח בחברות מהגדולות והמובילות במשק, ורבים מהם ממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם.
עושים ציונות.
לצד יעדיה האקדמיים, אוניברסיטת אריאל מציבה לעצמה יעדים ציוניים-חברתיים :
תרומה לכלכלה ולחברה - מתוך ראייה פרקטית ואידיאולוגית והרצון לספק את צרכי המשק, הכלכלה והחברה הישראלית, פיתח המוסד את המחלקות המבוססות על מקצועות ההנדסה, הטכנולוגיה והמדעים. כמו כן מפעילה האוניברסיטה מגוון פעילויות רחב של תרומה לקהילה, ובכללם מרפאות בתחומים שונים וסיוע לקבוצות אוכלוסיה מגוונות. כמן כן הוקמו מס' כפרי סטודנטים, המהווים מוקדי התנדבות במרחב.
הנגשת ההשכלה – כיעד חברתי, הנהלת המרכז הציבה לעצמה את הנגשת ההשכלה הגבוהה לכול: מתן  הזדמנות שנייה לאוכלוסיה עובדת לצד בני הפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית, עולים חדשים לצד בני מיעוטים, בעלי לקויות למידה לצד בעלי צרכים מיוחדים. האוניברסיטה מפנה משאבים עבור מערך תמיכה נרחב לסטודנטים הזקוקים לסיוע לימודי, אישי, כלכלי וטכני, העונה על מגוון צרכי הסטודנט באשר הוא.
קליטת עלייה – כיעד ציוני נקלט אחוז ניכר של עולים חדשים הן בקרב הסגל והן בקרב הסטודנטים, ולמעלה מ- 10% מהסטודנטים הינם עולים חדשים ממגוון תפוצות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לעולי אתיופיה, וכפועל יוצא מכך מספרם באוניברסיטה הוא הגבוה ביותר מקרב כל המוסדות להשכלה גבוהה.