 |
|  | | |
| תקשורת |
התקשורת בימינו מתגברת ומשפיעה על החברה והכלכלה, התרבות והחינוך. במקביל, גובר הצורך בהתמקצעות בתחומי התקשורת במשק, במינהל ובשירותים. אמצעי התקשורת כוללים את התקשורת הכתובה, האלקטרונית והמצולמת. תחום נוסף הוא תחום הפרסום והתעמולה. מטרת לימודי התקשורת הינה להקנות ללומדים השכלה בינתחומית הכוללת פיתוח יכולת ניתוח תהליכי תקשורת.
תכניות הלימוד כוללות לימודים תיאורטיים עם סדנאות יצירה והפקה בתחומים: עיתונאות, טלוויזיה, רדיו, קולנוע, יחסי ציבור, פרסומת לסוגיה ועוד. הלימודים מכשירים את הלומדים לפעילות בתחומי העיתונאות הכתובה והמשודרת, הטלוויזיה והקולנוע, הפרסום ויחסי הציבור.
|
| כל מה שרצית לדעת על לימודי תקשורת |
לימודי התקשורת נחשבים זמן רב כאחד מתחומי הלימוד המבוקשים בקרב מועמדים ללימודים אקדמיים. הם מדורגים באופן קבוע ברשימות עשרת המקצועות המבוקשים של הסטודנטים לעתיד, ויותר ויותר סטודנטים מבקשים כל שנה להירשם. אז מה בעצם הופך את תחום התקשורת לכל כך מבוקש? האם באמת כדאי ללמוד תקשורת? מה אפשר לעשות עם זה?
מהו שוק התקשורת בישראל, ועתידו?
פתיחת שוק התקשורת הבינלאומי לתחרות, תהליכי ההפרטה והדרגולציה [Deregulation] המואצים במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות, לא פסחו על ישראל. רק לפני שני עשורים הייתה ישראל, מדינה עם ערוץ טלוויזיה אחד וחברת טלקומוניקציה אחת - ציבוריים ומונופוליסטיים. בישראל היום יש שני ערוצים מסחריים, מערכת שידורים רב-ערוצית בכבלים ובלווין, ערוצי שידור ייעודיים, אינטרנט מהיר, ארבע חברות של תקשורת סלולארית, יותר מארבע חברות המתחרות על שוק השיחות הבינלאומיות, כשלוש חברות שמתחרות כבר על שוק שיחות הטלפון המקומיות ושוק היי-טק מפותח. כל אלה הפכו את השוק הישראלי הקטן לשוק מתפתח במהירות בתחומי התקשורת השונים בהיקף פעילות שנתי של מיליארדי דולרים.
מדוע קיימים לימודים אקדמיים בתחום התקשורת?
שוק התקשורת הישראלי מתפתח במהירות, המערכות שבו מורכבות ונמצאות בצמיחה מהירה, כמובן כחלק משוק התקשורת הגלובלי. מערכות אלה זקוקות למקצוענים בעלי הבנה עמוקה של ההתפתחויות התקשורתיות המקומיות, הבינלאומיות ואלה של המדיה החדשים. השכלה אקדמית חיונית לסיפוק צורך זה. בנוסף, גוברת המשמעות וההערכה לרמת הידע הכללית של הפרט, כך שהשכלה רחבה בתחומי חברה, כלכלה וכדומה מהווה חלק מהרמה המקצועית הנדרשת.
האם חייבים ללמוד תואר בתקשורת בכדי לעסוק בתחום?
כיום הדרישה הבסיסית של מרבית הארגונים המכבדים עצמם היא רמת השכלה אקדמית בסיסית של לפחות תואר ראשון. תחום התקשורת אינו מחייב הוצאת 'רישיון' כשם שמחייבים מקצועות הרפואה, ראיית החשבון ועריכת הדין, לכן אין הכרח בלימודי תקשורת בכדי לעסוק בתחום. אך עם זאת, ברור כי למועמד אשר לו ידע בסיסי רלבנטי בתחום יש יתרון מהותי המציב אותו בראש רשימת המועמדים. מעסיקים רבים יעדיפו להעסיק עובד אשר מכיר את מונחי הבסיס הפרקטיים, התנסה בעבודה דומה במסגרת לימודיו ואף התנסה בתוכנות מחשב שונות אשר עימן עובדים בתחום - ובכך הוא חוסך משאבים יקרים של זמן הכשרה קצר יותר.
אז לאן בעצם הולכים לעבוד אחרי שמסיימים ללמוד?
למסיימים לימודי תואר בתקשורת יש אפשרויות רבות; החל במשרדי הפרסום השונים בתפקידי ניהול תקציבים, מחקר, תכנון והפקה. משרדי יחסי ציבור, מחלקות דוברות, וחברות ייעוץ תקשורתי ולובינג. בנוסף, ניתן לפנות לתחומי העיתונות הכתובה, המשודרת והמקוונת בתפקידים שונים: תחקירנים, כתבים, עורכים או מפיקים. ניתן להשתלב בחברות הפקה וייזום תכנים טלוויזיוניים, אינטרנטיים, ארגון והפקת אירועים ותחום קידום המכירות והשיווק האישי. ענף התקשורת עוד כולל בתוכו ממשקים רבים עם עולם הצרכנות הקמעונאי בתפקידי ניהול המותג וניהול השיווק. בעולם המולטימדיה המתפתח יש מקום גם לבניית אתרים וניהול תוכנם, עיבוד תמונה וקול וכדומה. תחום התקשורת, ללא ספק, פותח דלתות במגוון של מקצועות ועיסוקים שונים.
האם מדובר בכלל במקצוע ריווחי?
בוגרי בתי ספר לתקשורת בד'כ משתלבים בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים וקבלת התואר. בשנים הראשונות טווח השכר לאלו שבוחרים להמשיך ולהתפתח בתחום זה מקביל לשכר התחלתי במשק. עם הזמן הניסיון הנצבר מהווה מרכיב מהותי בשיקולי הקבלה וההשמה של העובדים בחברות השונות והשכר עולה באופן משמעותי. כמובן, טווח ההכנסות למי שמקים עסק עצמאי, מתקדם לרמת סמנכ'ל שיווק ופרסום או מתקבל למעמד שותף במשרד מצליח הינו רחב ביותר.
החלטתי שאני רוצה ללמוד תקשורת, איך אחליט היכן אני רוצה ללמוד?
בעת בחירת מוסד הלימוד האקדמי יש להביא בחשבון מספר שיקולים עליהם צריך לתת את הדעת: איכות תכנית הלימודים, איכות ההוראה, מגוון תחומי הידע המוצעים בפני הסטודנט בזמן הלימודים והיכולת להתנסות במהלך הלימודים גם ברמה הפרקטית של התחום ולא רק ברמה התיאורטית. כמובן, חובה לשים דגש על האפשרויות הנפתחות בפני הסטודנט בעת סיום הלימודים, המוניטין של המוסד האקדמי ותפיסתו בעיני מעסיקים עתידיים כמוסד שמכשיר אנשי מקצוע איכותיים, רמת ואיכות השירות שניתן לסטודנט במוסד.
נכתב על ידי המסלול האקדמי המכללה למינהל
|
|
|
| נושאי הלימוד: |
קורסים לדוגמא הנלמדים בתקשורת לפי שנות הלימוד:
שנה א - כתיבה אקדמית, חשיבה מדינית, מבוא לתקשורת חזותית, יסודות בהפקת תוכנית רדיו, יסודות בהפקת וידאו לטלוויזיה וקולנוע, מבוא למדע המדינה, דיני תקשורת, מבוא לסטטיסטיקה, חשיבה חברתית, מבוא לתקשורת המונים, יסודות בכתיבה ועריכה עיתונאית, תולדות התקשורת, מבוא לתקשורת פוליטית, מבוא לתקשורת לשונית.
שנה ב - מבוא לחקר התרבות, חקר הטלוויזיה, תקשורת שיווקית וחקר קהלים, טקסט וקונטקסט, פסיכולוגיה חברתית, יישומי מחשב, גישות ושיטות מחקר במדעי החברה ובתקשורת, תרבות תקשורת ופנאי בישראל, אתיקה מקצועית, תיאוריה קולנועית.
שנה ג - החברה הישראלית, הסיקור הביטחוני בתקשורת, סוגיות מתקדמות בתקשורת ותרבות, חשיבה הומניסטית, תחנות יסוד בתרבות המערב.
|
|
|
| מסגרת הלימודים: |
הלימודים נערכים במסגרת אוניברסיטאות ומכללות במסגרת לימודי התואר הראשון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
