הקשר בין לימודים, זאבים, נשרים ופיתוח התיירות בגולן

רשות הטבע והגנים שנרתמה לארגון הסיור ואירוחו, יצאה נתרמת מעבודות המחקר הנוגעות לתפעול תיירותי של השמורות, היבטי קליטת מבקרים, דימוי, מיתוג ועוד.
דלית גסול, מרצה במחלקה לתיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת, מסבירה: אני מוצאת חשיבות רבה להפגיש את הסטודנטים לתיירות עם אנשי השטח. הלמידה הינה הדדית ומרחיבת אופקים. יצאנו נשכרים מיום סיור מרתק בשמורות הטבע ברמת הגולן ומצאנו שניתן לנתב ולאזן בין צרכי הנשרים, הזאבים, התיירנים והמבקרים.
עינת שגב, סטודנטית במחלקה לתיירות ומלונאות, מספרת: 25% משטחי הגולן הם שמורות טבע. במסגרת קמפוס מחקרי, יצאנו לטעום מעט מהם. מסתבר שמעט זה הרבה ולכל שמורה סיפור משלה, שונה ומרתק. הסיור החל בעלייה צפונה אל שמורת הבניאס. שם פגשנו את האיש בירוק, עופר ציטרין, מנהל השמורה שלקח אותנו למסלול בשמורה. מי שהיה כבר בשמורת הבניאס מרגיש הפעם שהנחל הרבה יותר קרוב. שאון המים על סלעי הבזלת, הטיפות הניתזות לעברינו, הכול יותר חזק ועוצמתי כאילו הנחל החליט לגשת אלינו. צעדנו על פני 100 מטרים מופלאים לצד הנחל באמצעות השביל התלוי שנבנה בטכנולוגיה משוכללת ומנגיש את הטבע לקהל המבקרים. לאחר החוויה בבניאס טיפסנו אל מעלה הגולן עד לרכס בשנית ופגשנו איש אחר בירוק, הפעם זה היה שרון לוי, פקח מרכז הגולן. אנחנו, שהגענו מ'העמק' המדגים היטב את ההתחממות הגלובלית, כבר שכחנו שיש מקומות בישראל שעוד יכול להיות בהם קר. מתחתינו השבשבות הירוקות המספקות אנרגיה למספר בלתי מבוטל של תושבים בגולן ומעלינו החרמון המושלג. ברכס בשנית שבמזרח הגולן, אזור קצת פחות מתוייר ומסוייר, שמענו משרון על שביל הגולן אותו הביא לביצוע ישראל אשד. מטרת השביל, מספר שרון, להעביר מטיילים מנקודה לנקודה ברצף טיול הגיוני שעובר בכל הגולן וכאן גם מגיע תורו של הצד המזרחי. מלבד צביעת אלמנטים בדרך בשלושה פסים צבעוניים, סימון שבילים, מסתבר, איננו עניין פשוט. שרון האיר לנו את הנקודה ששביל הוא בעצם פתח למושג שכדאי גם לתיירנים להכיר: הפרעה. למעשה כל ביקור של האדם בשמורת טבע הוא בגדר הפרעה ועכשיו השאלה – כמה להפריע ? [לשרון יש שיטה ייחודית למציאת נקודת האיזון...] מרכס בשנית עלינו אל המיניבוס, הפשרנו וירדנו אל מרכז הגולן, צומת קצביה. פגשנו את פרץ גלעדי אף הוא בירוק. מבחינתו, שאלת הגולן פונה לא רק להולכים על שניים, אלא גם לרצים על ארבע. מדובר באוכלוסיית הצבאים בגולן. פרץ סיפר על ההידללות המגמתית של הצבאים בגולן וכיצד במהלך החיפושים אחר תשובה, התגלתה אוכלוסיה נוספת, הפעם טורפי על – זאבים ! גם כאן עלו נקודות הקשורות בהתערבות האדם וביניהן, הגדרות שנאלצו החקלאים להציב בכדי להגן על גידוליהם המהווים מזון לצבאים. אז מי מפריע למי? זה תלוי אם אתה חקלאי או צבי. עייפים, אך מאוד מרוצים, המשכנו אל שמורת גמלא, המזוהה יותר מכל עם הנשרים, שם פגשנו שני אנשים בירוק, רועי שטראוס מנהל השמורה ויעל חורש אקולוגית שמורת גמלא. מתוקף תפקידיהם השונים, גם ההשקפות בדבר פיתוח והכנסת מבקרים שונות מעט. רועי רואה חשיבות רבה בהכנסת המבקרים ואילו יעל שיתפה אותנו בדילמה שבין הרצון לקרב אנשים לשמורה לבין הצורך העילאי להגן על ערכי הטבע בה שחלקם כבר נפגעו. נשרים הם לא הרבה יותר מסמל היום, רבים מהם כבר אינם מקננים ודואים מעל השמורה. מפגעי רעש, זיהום, שריפות ומפגעים נוספים הביאו לעזיבתם וכעת ניתן רק להמתין לביקורי הפתע המרגשים.
רשות שמורות הטבע והגנים היא גוף אחד, אך מאחורי כל איש בירוק ישנו אדם מיוחד המביא למקום את מי שהוא. מחשבותיו, רגישויותיו והשקפת עולמו מביאים את השמורה שבתחום אחריותו להיות שמורה עם אופי מסוים מעבר לאופייה הטבעי ומעצבים בה אלמנטים שונים. מסתבר שירוק הוא צבע מאוד רבגוני !
מנקודת הראות של רשות הטבע והגנים, מספר רועי שטראוס, מנהל שמורת גמלא, אשר ארגן את יום הסיור: המפגש בין המבקרים עם שמורות הטבע, הוא מפגש של צרכים מנוגדים: המבקרים רוצים להגיע לכל מקום, בכל שעה ובכל זמן [זכות הגישה לטבע] ואילו שומרי הטבע מגבילים אותם בשעות פתיחה וסגירה, במספר האנשים היכולים להיכנס, בדמי כניסה [חוסר שוויון] ובסוג הפעילות המותרת בשמורה. הקונפליקט הוא יום יומי, בין הצורך להעלאת מספר המבקרים, לבין הצורך לשמור על חלקים נרחבים בשמורה ללא גישה לקהל, או עם גישה מוגבלת. דוגמא אחת שהועלתה בסיור, הינה העתקת שביל המבקרים בגמלא מהמצוק מזרחה, על מנת למנוע הפרעה לקינון הנשרים באזור המפל, שעד לפני שלוש שנים היה אזור הקינון המועדף. בשנים האחרונות מתקיים המעקב אחר הצלחת הקינון תוך כדי ניטור עוצמת הרעש ומידת ההפרעה כדי לכמת את מידת ההשפעה. הרשות כגוף התיירותי הגדול ביותר במדינה, חייבת לשתף פעולה עם ענף התיירות בארץ, לשמוע את הצרכים של ענף זה ולהגיע להסכמות, שיתופי פעולה והסברה רחבה עם שיתוף הציבור המבקר בשמורות תוך שמירה על ערכי הטבע. למצוא את אותה נקודת איזון בה יש מקום רחב ומקצועי לתיירות בשמורות הטבע והגנים הלאומיים תוך שמירה של ערכי טבע מוגנים מה שיישמר את השמורות כשמורות גם לשנים הבאות.
ולסיום, רועי מדגיש: שיתוף הפעולה עם המחלקה לתיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת, חשוב לנו מאוד ונותן לכל צד לראות ולשמוע איך הוא נראה כלפי הצד השני. אותם סטודנטים שבעתיד יאיישו משרות מרכזיות בענף התיירות, חשוב שיבינו את האיסורים בשמורות הטבע, מדוע השמורות כל כך רגישות מבחינת קליטת מבקרים וכיצד ניתן לשתף פעולה בשמורות הטבע. מצד שני, אנחנו כרשות שומעים מה חשוב למטייל וכיצד אפשר לדאוג להנאה, הסברה ולמידה של אותו מבקר בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים.