אוניברסיטת תל-אביב - לגלות בלי לחפור

מדובר בשילוב שיטות חישה שונות שחלקן מבוססות על תדרי רדיו שונים - בהם כאלה המשמשים לתקשורת עם צוללות, אחרות מבוססות על תהודה מגנטית, טמפרטורה ועוד תכונות המשמשות לאיתור עצמים מתחת לפני הקרקע ולהפרדתם מסביבתם, ואלגוריתם מתמטי המאחד אותם, מנסה לנקות רעשים ומאפשר קבלת החלטות על סמך חלק מהשיטות.
לדברי ד'ר אפלבאום, מדובר בשבע שיטות שונות ובלתי תלויות ביניהן, כך שאם התנאים בשטח מנטרלים שיטה אחת לדוגמה, עדיין ניתן לאתר את הממצאים הארכיאולוגיים בהתחשב בשש השיטות האחרות. השיטה טובה לעומקים של עד עשרות מטרים, והיא מסתמכת על ההבדלים בצפיפות בין העצם העתיק לבין הסביבה שלו - בין אם זה חול, בזלת ועוד.
האתגרים העיקריים בפיתוח היו ההתמודדות עם סוגים שונים של 'רעשים' והפרעות המונעים ממנה לנתח נכון את ממצאי החיישנים השונים שמזינים אותה. הרעשים יכולים להיות מכמה סוגים - כאשר למשל גופים רבים נמצאים מתחת לפני הקרקע ומשבשים את האותות מהאתר הרלוונטי. אתגר נוסף שהחוקרים הצליחו לעמוד בו הוא האפשרות לאתר את הממצאים גם כאשר הקרקע אינה חלקה וישרה, כפי שעושים מכשירים סטנדרטיים הנהוגים בידי ארכיאולוגיים. אתגר נוסף היה הקיטוב של השדה המגנטי המשתנה עם הזמן והגורם לכך שנטייתו של השדה המגנטי באיזור המזרח התיכון הוא כיום 45 מעלות וקשה מאוד לזהות חריגות ממנו. לשם המחשה, בקנדה, שהקוטב המגנטי הצפוני נמצא כיום בשטחה, הקיטוב אנכי ולכן קל מאוד לגלות אנומליות. גם פיתוח השיטה המתמטית שפותחה על ידי אפלבאום ושני חוקרים נוספים - ד'ר לאוניד אלפרוביץ מהמחלקה לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב וד'ר ולרי ז'לדב מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, מאפשרת לשלב ניתוחים מהנתונים הגיאופיזיים השונים ובכל להוריד את הרעש, ולקבל תוצאות גם אם מתקבלים רעשים בשתיים או שלוש שיטות.
'בישראל יש לנו כל כך הרבה ממצאים ארכיאולוגיים שטרם התגלו ולכן השיטה תהיה שימושית. השיטה שפיתחתי יכולה לסייע גם באיתור שרידי תרבויות ילידיות באמריקה וכן לאתר מינרלים ויסודות אחרים מתחת לפני הקרקע.' מבהיר ד'ר אפלבאום.
הפתרון של ד'ר אפלבאום מכונה multi-PAM - כאשר PAM הם ראשי תיבות של המונח מודלים פיזיים וארכיאולוגיים [physical archeological models]
ד'ר אפלבאום מעריך, שאם יציבו את המתקן במזל'ט המרחף מספר מטרים מעל לפני הקרקע ויסרקו רצועות קרקע רחבות, השיטה תוכל לחשוף אתרים בעלי חשיבות היסטורית וארכיאולוגית. ההערכה היא שכיום מצויים בישראל כ-20 אלף אתרים ארכיאולוגיים שטרם התגלו.