 |
|
 |
|  | | צוות חוקרים של אוניברסיטת בר אילן חשף מזבח נדיר בחפירות תל-צפית |
מזבח בעל שתי הקרניים הוא מזבח אבן מרשים ונדיר מתקופת מלכי יהודה. פרופ' אהרון מאיר:'המזבח מדגים את הקשרים בין התרבות הישראלית לתרבות הפלשתית בתקופת המקרא'
בחפירות תל צפית [גת פלשתים המקראית] גילה צוות חוקרים בראשותו של פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולגיה באוניברסיטת בר- אילן - מזבח אבן מרשים ונדיר מתקופת מלכי יהודה. המזבח נמצא בשכבת חורבן המתוארכת סביב 830 לפנה'ס, בתקופת אחאב מלך ישראל, ואלישע הנביא, המועד שבו חזאל מלך ארם הרס את העיר [כפי שמוזכר במלכים ב', יב: 18].
המזבח עשוי מאבן מקשה אחת, ומימדיו 50X50X100 ס'מ. למזבח שתי קרניים בצד הקדמי ועיטור של כרכוב מתחת לחלק העליון. המזבח נמצא בתוך מבנה גדול מימדים. טרם ברור אם מדובר במקדש, או בבית פרטי גדול מימדים שבתוכו הייתה פינת פולחן. המזבח מזכיר בצורה ברורה את תיאור המזבחות במקרא, הן מזבח העולה [הגדול] והן מזבח הקטורת [הקטן] במשכן ובמקדש. בשני המקרים, מתיאורים שונים עולה כי למזבח המקראי היו קרניים בפינות המזבח וכן עיטור של כרכוב מסביב למזבח.
רק שלושה מצידי המזבח סותתו עד הסוף. חלקו האחורי הושאר לא מסותת והוא משולב בקיר. אפשר שהדבר נעשה בכוונה תחילה ואפשר שמדובר במזבח שנשבר תוך כדי ההכנה ועל מנת להסתיר את הדבר, שילבו את החלק האחורי בקיר. בעבר, נמצאו מזבחות אחרים באתרים אחרים בישראל [אך לרוב קטנים יותר ובעיקר בשכבות מאוחרות יותר]. כך,למשל, במזבחות מאתרים אחרים נמצאו 4 קרניים –עיצוב המתאים לתיאור המקראי. בפריט מתל צפית אמנם יש דמיון רב לתיאורים המקראיים, אך יש רק 2 קרניים, להערכת הארכיאולוגים, השוני, הייחודי לפלשתים, נובע מההשפעות של התרבויות האיגאיות [היווניות הקדומות] שמהן באו הפלשתים. מצד שני, מימדי המזבח דומים להפליא לתיאור של מזבח הקטורת במשכן בשמות פרק ל:ב ['אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו' – אמה היא בערך 50 ס'מ].
משמעות עיטור הקרניים שמופיע במזבח ובמזבחות מאתרים ישראלים אינה ברורה, על אף שברור כי במדובר בסמל בעל משמעות. כידוע, במקרא [למשל במלכים א, פרק ב] נאמר כי ההורגים בשגגה היו נאחזים בקרנות המזבח על מנת להינצל ממוות. רוצחים,לעומת זאת,לא מצאו בו מפלט. 'וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת' [שמות כא: יד] – כלומר, נאשם שהוכחה אשמתו ונאחז בקרנות המזבח, לא יצא פטור מעונש. הדמיון הרב בין המזבחות בפלשת לבין המזבחות בישראל מדגים בצורה יפה את הקשרים הענפים שבין התרבות הישראלית לפלשתית בתקופת מקרא. מצד אחד – עוינות ומלחמות ומצד שני – מעבר של רעיונות והשפעות בין התרבויות [דומה למשל לסיפור שמשון,שמצד אחד נלחם בפלשתים, אך באותה עת גם מתחתן עם נשים פלשתיות!].
פרופ' אהרון מאיר שעמד בראש צוות החופרים אומר כי לחשיפת המזבח חשיבות רבה: 'המזבח שנמצא בתל צפית פותח צוהר קטן , אך מרשים ומיוחד, אל התרבות הפלשתית והישראלית בתקופת המקרא בכלל, ואל העולם הפולחני שלהם בפרט. לא כל יום יש לנו חפצים מחיי היום יום בתקופת המקרא שכל כך קשורים לחפצים המתוארים בטקסט המקראי. יש כאן אפשרות להוסיף נדבכים נוספים ומעניינים אודות עולם המקרא – ברבדים שונים ומגוונים.'
לימודי ארכיאולוגיה
אוניברסיטת בר אילן
ייעוץ לימודים
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
בקשתך ליעוץ לימודים התקבלה ותועבר לטיפול ע'י
מוסדות הלימוד המבוקשים. |
|
 |
|
