|  | | מי מפחד מחוק יסוד זכויות חברתיות ? |
כנס בנושא זכויות חברתיות נערך בבית הספר למשפטים ע'ש שטריקס של המסלול האקדמי במכללה למינהל. בכנס השתתפו פרופ' מרדכי קרמניצר, חבר ועדת ספיבק-יונה וממחברי הצעת החוק לוועדה, פרופ' פרנסיס רדאי, מומחית למשפט בינלאומי העומדת בראש מרכז קונקורד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, ד'ר עינת אלבין מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ופרופ' יורם רבין, דיקאן בית הספר למשפטים.
בכנס הוצגו תוצאות סקר חדש שנערך על ידי חברת 'הגל החדש' עבור בית הספר למשפטים של המכללה למינהל, להלן תוצאות הסקר:
• בחודשים האחרונים, ובייחוד במהלך המחאה החברתית, עלתה הדרישה לעיגון זכויות חברתיות בחקיקת יסוד. חוק יסוד זכויות חברתיות הינו חוק הצפוי להבטיח לכל אדם את הזכות לקיום בכבוד, לדיור, לבריאות, לחינוך, לתעסוקה, לתנאי עבודה הולמים ולביטחון סוציאלי. האם אתה תומך בחקיקת חוק יסוד זה? כן – 89.4% לא – 5.7% לא יודע – 4.9% • במידה וחוק יסוד זכויות חברתיות יעבור, האם אתה חושב שעל בית המשפט לחייב את הכנסת או הממשלה, לפעול על פי חוק יסוד 'זכויות חברתיות', ולהעביר תקציבים לטובת דיור, בריאות, חינוך, תעסוקה, תנאי עבודה הולמים וביטחון סוציאלי? כן - 84.4% לא – 9.4% לא יודע – 6.1% • כדי לממש את חוק יסוד זכויות חברתיות, כלומר לאפשר חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, דיור ציבורי, שיפור שירותי הבריאות ועוד, על המדינה להגדיל את תקציב המדינה בעזרת הגדלת המיסים. האם תהיה מוכן לשלם יותר מיסים כדי לממן שירותים אלה? כן – 37.6% לא – 48.8% לא יודע - 13.6% מתוצאות הסקר ניתן ללמוד כי הציבור מעוניין בחקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות. כמו כן ניתן לראות רצון ברור של הציבור בהתערבות בית המשפט ככל שזה נוגע לנושאים חברתיים.
בנושא הכלכלי מוצגות תוצאות ברורות כי רוב הציבור לא מוכן או עדיין לא יודע אם הוא מוכן לספוג את העלויות שייתכן והחוק יטיל על משלם המיסים, יחד עם זאת תוצאה של שלושים ושבעה אחוזים המוכנים לשלם יותר מיסים היא מפתיעה שכן היית מצפה שרוב מוחלט של הציבור לא יהיה מוכן לשלם, ייתכן שניתן לטעון כי מדובר בסוג של תופעה פוסט המחאה החברתית של הקיץ. פרופ' יורם רבין, דיקן בית הספר למשפטים של המכללה למינהל התייחס לתוצאות הסקר; 'התמיכה בחוק יסוד: זכויות חברתיות נובעת מהרוח הגבית של מחאת 2011, ששמה על השולחן את הנושאים החברתיים, הציבור מזהה הגנה על זכויות חברתיות עם חוק יסוד בעניין זה, במידה רבה של צדק. ההתנגדות למעורבות יתר של בית המשפט קשורה בדרך כלל לנושאים של ימין פוליטי, שבו יש שני מחנות, אך נושא הזכויות החברתיות מאחד את הציבור. ההנחה היא שבכנסת נוצר ואקום, והיא אינה מספקת הגנה טובה מספיק בנושאים חברתיים, ובדיוק כאן צריך להיכנס בית המשפט ולעשות את תפקידו. יש לציבור נכונות רבה יותר לקבל אקטיביזם משפטי כשמדובר בנושאים חברתיים'. פרופ' מרדכי קרמניצר התייחס לסוגיה של זכויות חברתיות כתחום מובהק בו יש חשש מכשל בייצוג; 'לזכויות חברתיות זקוקות בעיקר האוכלוסיות החלשות והמוחלשות, לאנשים אלה לרוב לא יהיה ייצוג אמיתית בכנסת ולכן יש סכנה אמיתית שקולם לא יישמע ולא יתחשבו בו במערכת הפוליטית. בעולם הגלובלי קיימת סכנה ממשית של התפרקות השלטון במדינה מחובותיו כלפי רוב האוכלוסייה לטובת בעלי הון בעלי קשרים חזקים לשלטון.' מנגד טענה ד'ר עינת אלבין מהאוניברסיטה העברית כי 'קבלת חוק יסוד זה עלול ליצור אשליה שיש טיפול בזכויות חברתיות שכן הפרשנות שתינתן לחוק יסוד היא מינימאלית ותיצור תקדים שיהיה קשה לשנותו בהמשך. לטעמי חוק היסוד לא ישיג את מטרות המחאה החברתית של הקיץ האחרון.' פרופ' פרנסס רדאי מהמכללה למינהל העלתה כי 'חייבת להיות הגנה סימטרית במדינת ישראל של הגנה בחוק יסוד על זכויות חברתיות וזכויות פוליטיות שכן אין באמת הבדל גדול בין השניים. אולם אין לראות בהשגת חוק היסוד אלא כחלק קטן של פתרון הבעיה ומה שבאמת צריך זה חלוקה מחדש של המשאבים בחברה דבר שניתן להשיג רק בעזרת ארגוני עובדים ומפלגות פוליטיות.'
בסיכום הפגישה נשאלו חברי הפאנל מספר שאלות על ידי הקהל ובסופו של הערב נראה היה כי קיימת באולם תמימות דעים לגבי השינוי הנדרש בתחום זכויות חברתיות במדינת ישראל, אולם לא ברור מה היא הדרך הטובה ביותר להשיג שינוי זה.
|
