קידום החינוך הפיננסי בישראל

לכל שלב יש את המשמעויות הכלכליות שלו - ניהול חשבון, חיסכון, בחירת המסלול הפנסיוני המתאים, התמודדות עם רכישת דירה, התמודדות עם ניהול עסק ועוד. האזרחים אינם מכירים את כל הזכויות שלהם ואת כל הכלים העומדים לרשותם. תפקיד המדינה להעניק להם את הידע, וזה גם אינטרס של המדינה כדי שלא ייפלו על כתפיה ויתפקדו כמשקי בית חזקים עם ביטחון כלכלי. המסלול האקדמי המכללה למינהל, המכללה הבלתי מתוקצבת הגדולה בישראל אשר השיקה לאחרונה תכנית אקדמית פורצת דרך לקידום החינוך הפיננסי, יספק כתף אקדמית  לשדולה.
 
תפקיד השדולה הוא לקיים דיון בפעילויות הממשלה בכל אחד מהתחומים ולחוקק במידת הצורך חקיקה משלימה, על מנת לשים את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם המעניקות לאזרחיהן חינוך פיננסי.
 
בשדולה לקחו חלק פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה,  יו'ר רשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, הרמטכ'ל לשעבר, ח'כ שאול מופז, וחברי כנסת מכל סיעות הבית.
 
ח'כ פאינה קירשנבאום פתחה ואמרה כי: 'בעידן בו ידע הוא כוח החינוך הפיננסי הוא הכלי המרכזי להעצמת האזרח. נדמה לנו שאין לנו ידע, אך הידע נמצא מסביבנו ועדיין אין לו כלים להבינו. אי השיוויון בידע משמר את נחיתותו של האזרח בהתמודדותו מול המערכת, ועלינו מוטלת החובה לשנות זאת. האם כל אזרח או צרכן כלל מודע לזכויותיו? האם היולדת או הגמלאי יודעים מה מגיע להם מהמדינה? האם הצרכן יודע את כוחו מול העסקים? זה תפקיד החינוך פיננסי. כמו כן, החינוך הפיננסי אינו רעיון חדש. כבר עשרות שנים שאזרחי אירופה למשל מקבלים שירות זה מהמדינה בשלבים שונים בחייהם, אך משום מה מדינת ישראל נשארה מאחור,  מפגרת אחר חברותיה ב-OECD.'
 

גיל גרשלר, העומד בראש התוכנית לחינוך פיננסי במסלול האקדמי המכללה למינהל, הרחיב באשר לתכנית אשר הושקה במכללה השנה;  לדבריו: 'התוכנית לחינוך פיננסי במסלול האקדמי המכללה למינהל,  הינה רחבת היקף ומטרתה קידום החינוך הפיננסי בישראל, הענקת כלים חשובים להתנהלות כלכלית מושכלת, הכשרתם של הסטודנטים המשתתפים בה כיום  וקהלים נוספים שישתתפו בה בעתיד, לשמש כמנהיגי דעת קהל בתחום ואף כמרצים. התוכנית כוללת הכשרות לאנשי אקדמיה ותעשיה; שיתופי פעולה עם גופים ציבוריים ועסקיים אחרים לקידום החינוך הפיננסי; כנסים, אירועים ועוד'. גרשלר הוסיף כי 'הקניית ידע מסוג זה תשפר את יכולות האזרחים בהתנהלות היום יומית, תסייע במניעת החלטות קריטיות מוטעות בתחום הפנסיה ובתחומים נוספים ובמניעת צעדים נמהרים בזמן משבר'.

פרופ' יוג'ין קנדל, יו'ר המועצה הלאומית לכלכלה ציין כי: 'בהתנהלות היום יומית ההחלטות הכלכליות אינן בהכרח אינטואיטיביות ואדם שאינו מבין את משמעות החלופות העומדות בפניו עלול לעשות טעויות גסות. ישנם מחקרים המוכיחים את יעילות החינוך הפיננסי ונעשה רבות בתחום בעולם. על ישראל להרים את הכפפה ולפעול בתחום, כי אם ניישם חינוך פיננסי כולם ירוויחו מהמהלך.'

פרופ' שמואל האוזר, יו'ר רשות לניירות ערך אמר: ' כשמדברים על משקיעים בהיבטים הצרכניים אני תוהה כיצד קמה מחאה על כמה אגורות קוטג', ואף אחד לא פוצה פה על כך שהאזרחים יכולים לחסוך אלפי שקלים ואף עשרות אלפי שקלים בחשבון הבנק שלהם. משקיעים צריכים לדעת מה קורה עם הכסף שלהם, ולהבין ולדעת מה המשמעות שבלקיחת סיכונים. גם על המשקיעים המוסדיים לדעת מה משמעות הסיכונים שהם לוקחים עבור המשקיעים שלהם.'
 
ח'כ שאול מופז דיבר על חינוך פיננסי לחיילי צה'ל ואמר: 'על הצבא לספק פתרונות לחיילים ומשכורתם הנמוכה בגיוס, במהלך השירות ולתת להם כלים לאחריו. לתת לאזרחי ישראל וחיילי צה'ל ביטחון כלכלי ופיננסי, זו סוגיה משמעותית וחשובה שצריכה התייחסות מיוחדת מהמדינה והכנסת. החינוך הפיננסי ייתן לחיילים כוח לשרת.
 
ח'כ פאינה קירשנבאום סיכמה ואמרה: 'יש לנו, כמחוקקים, אמירה, כיוון ברור וחקיקה מוכנה. מתוך הבנה של חשיבות הנושא נעביר, כאן בכנסת, חקיקה אשר תחייב חינוך פיננסי לכל חייל משתחרר, בכל אוניברסיטה, לכל זוג העומד להתחייב למשכנתא, לכל גימלאי היוצא לפנסיה. לא נמתין לכם עוד. בעזרת שותפיי לדרך בקרב חברי הכנסת והגופים השונים נקדם את תחום החינוך הפיננסי עד שנעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, כי אזרחנו הוכיחו לנו עד כמה הם רוצים בכך.' ח'כ קירשנבאום הצהירה כי וועדת המשנה לביטוח ושוק ההון בראשותה תתגייס מעתה לעסוק בנושא החינוך הפיננסי ותחקור את תפקוד הממשלה בנושא לעומק. פגישות ראשונות יתקיימו בתאריכים 14.2 וה-28.2  .