שונות, הפרדה ואמון – האם זה קיים באקדמית גורדון?

התכנית DOIT   אותה מובילה האקדמית גורדון, עוסקת בפיתוח תכנית לימודים להתמודדות עם תופעות כגון: דעות קדומות, שנאת זרים, ואפליה בין קבוצות אתניות ודתיות. בתכנית המתוקצבת ע'י האיחוד האירופאי  משתתפים  22 מוסדות אקדמיים ב -7 מדינות. יוזמת התכנית היא ד'ר רונדה סופר, אנתרופולוגית העומדת מזה 15 שנה בראש המרכז לחינוך רב- תרבותי באקדמית גורדון. פרופ' אוסלנר שהגיע לישראל כאורח נספח התרבות של שגרירות ארה'ב ביקש לפגוש בגורדון את השותפים לתכנית וכן נתן בגורדון הרצאת אורח לסגל האקדמי בנושא: שונות, הפרדה ואמון.
בהרצאתו עמד פרופ' אוסלנר על כך שאמון הוא ערך המוביל לתוצאות חיוביות רבות, לסובלנות רבה יותר בחברה ולרמות גבוהות יותר של התנדבות ונתינה לצדקה. האמון באנשים שאתה לא מכיר, שעשויים להיות שונים  ממך,  אמר פרופ' אוסלנר אשר הוציא לאחרונה את הספר: הבסיס המוסרי של אמון, אמר עוד כי  אמון בין אנשים מביא לתפקוד טוב יותר של הממשלה מפחית שחיתות, ומאפשר צמיחה כלכלית גדולה יותר.  פרופ' אוסלנר הדגיש בהרצאתו כי אנשים המתגוררים באזורים מופרדים ושאין להם רשתות חברתיות מגוונות, הם בעלי פחות סיכוי לעסוק במעשים הקשורים לאמון כגון צדקה והתנדבות.
מחקריו של פרופ' אוסלנר עוסקים בעיקר במיעוטים החיים בארה'ב. הוא מצא כי ההפרדה במגורים בין קהילות שונות יוצרת לא רק אמון נמוך יותר ואי שוויון גדול יותר,  אלא מביאה לשיעור גבוה יותר של אלימות ופשיעה. מיעוטים מרוכזים נוטים יותר לפתח זהות חזקה שגוברת על תחושת ההזדהות הלאומית, אמר פרופ' אוסלנר. לשיטתו לשאלה האם ניתן לבטוח ברוב האנשים או שאי אפשר להיות זהיר מספיק כשבאים במגע עם אנשים, התשובה לשאלה זו משתנה בתקופות שונות ובין לאומים שונים. אוסלנר גילה כי מידת האמון קשורה למידה של חוסר השוויון בהכנסות בתוך מדינה, וכי מידת האמון הכללית בציבור וכן מידת האמון בממשלה יורדת ככל שאין השוויון , והפערים בהכנסות גדלים. זה טוב שיש אמון אומר פרופ' אוסלנר כי אז , כך מסתבר, אנשים מתנהגים באופן מוסרי יותר ומוכנים לשלם מיסים ברצון.
נשיא האקדמית גורדון, פרופ' יחזקאל טלר הודה לאורח על ההרצאה המאלפת וציין כי התכנית DOIT  אותה מובילה האקדמית גורדון, מטרתה ללמד את הסטודנטים להתמודד בדיוק עם אותן בעיות עליהן עמד האורח בהרצאתו.

לעמוד הראשי של גורדון המכללה האקדמית לחינוך