סוף עידן הטלוויזיה?

הטלוויזיה מועדפת על 56.6% מהציבור; אחריה אתרי חדשות ברשת האינטרנט [19.9%], עיתון מודפס  [14%] ולבסוף, רדיו [10.6%]. רק 3.6% מהציבור מדווחים כי הרשתות החברתיות הן מקור המידע העיקרי שלהם בנושאים פוליטיים.
לצד תפיסת הרשתות החברתיות כמקור זניח לקבלת מידע בנושאים פוליטיים, עדיין ניכר כי עיקר הפעילות הפוליטית של המשיבים נעשית ברשתות החברתיות.
על אף הדומיננטיות של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות, מתברר כי רק חלק קטן בציבור ניזון מהרשתות החברתיות בכל הקשור בקבלת מידע על מערכת הבחירות. כך עולה מנתוני סקר שנערך לקראת הבחירות על ידי העין השביעית בשיתוף בית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל והמכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל [יהודים וערבים] בחן את דפוסי צריכת המדיה בבחירות. משתתפי הסקר נשאלו מהו מקור המידע הרציני והמהימן בנושאים פוליטיים? 26.8% ענו שטלוויזיה היא מקור המידע העיקרי, אחריה אתרי חדשות באינטרנט עם 19.9%, עיתון מודפס עם 14% ורדיו עם 10.6%. רק 8.5% מהנשאלים ענו כי אתרים פוליטיים ברשת, הם מקור המידע העיקרי שלהם בנושאים פוליטיים ו- 3.6% בלבד ענו שהרשתות החברתיות הן מקור המידע העיקרי שלהם בנושאים אלו.
בבחינה רק של אלו הגולשים באינטרנט באופן קבוע [80% מהמשיבים] מציגה תמונה דומה: הטלוויזיה היא מקור המידע העיקרי [כ-21%]. אחריה אתרי החדשות באינטרנט עם 17%, והעיתון עם כ-16%. רק כ-8% מאלו שציינו כי הם גולשים באינטרנט ציינו את הרשתות החברתיות כמקור לקבלת אינפורמציה חדשותית. 
לצד תפיסת הרשתות החברתיות כמקור זניח לקבלת מידע בנושאים פוליטיים, עדיין ניכר כי עיקר הפעילות הפוליטית של המשיבים נעשית ברשתות החברתיות. 11.5% מהנשאלים אמרו שכתבו על נושאים פוליטיים באינטרנט. פעולות פוליטיות נוספות שעליהם סיפרו הנשאלים בסדר יורד: חתימה על עצומה [9.9%], השתתפות באספה פוליטית [9.4%], חיבור עם בעלי תפקיד פוליטי [9.3%], השתתפות בפעילות פוליטית [8.6%]. 2.2% בלבד אמרו שהתקשרו לרדיו או שכתבו מאמר או מכתב לעיתון.
הסקר בחן את קבוצות הגיל המשתמשות במדיות החברתיות. כאן בולט השימוש בפייסבוק בקרב קבוצות גיל שבין 18-45, כשמתברר שאין הבדל מהותי בין הצעירים ביותר למבוגרים ביותר בקבוצת גיל זו. מידת השימוש בפייסבוק החל מגיל 45 ומעלה יורדת ככל שהגיל עולה, ובגיל 65 קיימת ירידה משמעותית באחוז המשתמשים ברשתות החברתיות 
עוד בחן הסקר את תכיפות החשיפה למקורות מידע שונים. 44.6% מהציבור נחשף לחדשות באמצעות החלקים הפוליטיים בעיתון; 41.8% באמצעות תכניות הטלוויזיה העוסקות בפוליטיקה ו- 34.8% נחשף באמצעות תכניות הרדיו העוסקות בנושאים פוליטיים. האתרים הפוליטיים נמצאים הרחק מאחור. על פי הסקר, רק 24.3% נחשפים אליהם
למרות האפשרות לייצר שיח ציבורי באמצעות המדיות הישנות והחדשות, מרבית הנסקרים ציינו כי דווקא הקשר הבין אישי היה מרכזי בדיון סביב הבחירות. 67.5% ציינו כי דיברו על הבחירות בשיחות פנים אל פנים. 10.4% עשו זאת בשיחות טלפון. רק אחוזים ספורים עשו זאת במיילים, ברשת החברתית או בשליחת מסרונים.
שני שליש מהציבור סבור שהתקשורת מוטה
הסקר גם בחן את מידת המהימנות והאמינות שהציבור רוחש כלפי התקשורת. 66% סבר כי  התקשורת מוטה מאוד או פעמים רבות מוטה. פחות משליש בציבור סבר כי התקשורת אינה מוטה בדרך כלל.
37% עדיין לא החליטו למי להצביע; אחוז גבוה של ערבים יימנע מהצבעה, המרכז מתלבט בהצבעתו יותר מהימין ומהשמאל.
הסקר בחן גם את דפוסי ההצבעה של הציבור על פי חלוקה של יהודים ותיקים, עולים חדשים [שעלו לישראל אחרי שנת 1990] וערבים, ושל מצביעי ימין, מצביעי מרכז ומצביעי שמאל. 37% מתלבטים עדיין למי להצביע, כשאלו המגדירים את עצמם כימין בטוחים יותר מאלו המשתייכים לשני המחנות הפוליטיים האחרים בהצבעתם [מרכז ושמאל]. 62.6% מבין אלו המשתייכים לימין כבר החליטו למי להצביע, כשבקרב מצביעי השמאל הנתון עומד על 56.1% ובקרב מצביעי המרכז הנתון הנמוך ביותר; רק 44.3% ממצביעי המרכז כבר החליטו למי להצביע. יתכן וניתן להסביר נתון זה על רקע ריבוי המפלגות המגדירות את עצמן כמפלגות מרכז. עוד נתון בולט בהקשר הזה: בעוד שרק 7% מבין המשיבים היהודים ענו כי ימנעו מהצבעה, אחוז הערבים שאמרו כי לא יצביעו עומד 36%.
עוד נשאלו המשיבים כיצד היו מגדירים את עצמם מבחינה מדינית ביטחונית: 45% הגדירו את עצמם כימין; כ-18% הגדירו את עצמם כמרכז ו- 17.5% כשמאל.
לדברי דיקן בית הספר לתקשורת המכללה למינהל, פרופ' הלל נוסק, על אף הנוכחות הבולטת של כלי המדיה החדשים ברפרטואר שימוש התקשורת בבחירות הנוכחיות בעיקר בקרב גילאי 18-45, הטלוויזיה ממשיכה להיות מדורת השבט בכל הגילאים כמדיום הנצרך ביותר וגם כמדיום הנתפס כאמין ביותר.
פרופ' נוסק אמר עוד כי השינוי המרכזי שיצר האינטרנט הוא ברצון, ביכולת ובנגישות של הציבור אליו, שמאפשרת להם להתבטא באמצעותו ולהביע דרכו את עמדתם הפוליטית, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות. יחד עם זאת היכולת של כל אחד לומר הכול, גם יוצרת אי אמון מצד הציבור כלפי המהימנות של הדברים המתפרסמים בתוכו, ולכן הציבור יונק עדיין את החדשות מאמצעי התקשורת המסורתיים.לדברי פרופ' נוסק: הציבור אמנם אוהב לצרוך חדשות ומייחס אמינות מסוימת לאלו שמעבירים לו אותה, אבל גם סבור כי התקשורת ברובה מוטה פוליטית. שני שליש מהציבור סבור כי לתקשורת יש אג'נדה משלה שמשפיעה על הסיקור שלה.
עורך העין השביעית חנוך מרמרי התייחס לממצאי הסקר ואמר: אי האמון במערכת הפוליטית ומשבר אמון הציבור בעיתונות ניכרים בבירור מתוצאות הסקר. למרות ההד הרב לנוכחותן של הרשתות החברתיות, הציבור נצמד למהדורת החדשות הטלוויזיונית, ומתמכר לכיסוי המערכת הפוליטית, מן הצד התחרותי שבה. לא מפתיע לגלות כי בעולם של ריבוי מפלגות ורידוד תכנים, בוחרים רבים מתקשים להחליט, לא מאמינים בכוחם להשפיע וממעטים בכל פעילות פוליטית, שהיא מעבר ל'לייק'.

לימודי קולנוע וטלוויזיה