מחקר חדש אוניברסיטת בן-גוריון - ריטלין עשוי לשפר שיווי משקל בהליכה ובכך להפחתת סיכוני נפילות קשישים

נפילות בקרב קשישים מהוות את הגורם המוביל לשברים באגן ולמוות מתאונה בקרב קשישים. הידרדרות במערכת שיווי משקל הקשורה לגיל בהליכה ובעמידה היא התורם העיקרי לנפילות בקרב קשישים. על פי מחקר שפורסם בכתבהעת האמריקאי - ג'ורנל של גרונטולוגיה [Journal of Gerontology Medical sciences], החוקרים מצאו כי מנה בודדת של ריטלין [מתילפנידאט,  MPH], משפרת את היציבות בהליכה, הן בעת הליכה ללא משימה קוגנטיבית בו-זמנית והן במהלך הליכה תוך ביצוע משימות קוגנטיביות בו-זמנית ['משימה כפולה'].
 
'הממצאים שלנו מראים כי ל- MPH עשוי להיות תפקיד כאופציה טיפולית לשיפור הליכה והפחתת סיכון לנפילה בקרב אנשים מבוגרים', אמר ד'ר יצחק מלצר ראש המעבדה לשיקום ולחקר התנועה ע'ש שוורץ, המחלקה לפיזיותרפיה, בפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
 
'זה נכון במיוחד במצבים מורכבים יותר, כפי שמתרחשים בחיים האמיתיים, כשיש דרישה להליכה תוך ביצוע מטלות נוספות בו זמנית ['משימה כפולה'], כאשר תשומת לב ממוקדת במקומות אחרים [לדוגמה, צפייה בתנועה ברחוב, שיחה] ולא על ביצוע משימה מוטורית ספציפית [הליכה]', מדגיש ד'ר מלצר.

משתתפי המחקר היו 30 קשישים עצמאיים שגרים בקהילה, בני 70 שנה ומעלה,  ובעלי יכולת לצעוד 70 רגל [20 מטר], ללא סיוע אישי או באמצעות מכשיר עזר. לאחר בדיקה ראשונית המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו מנה אחת [10 מ'ג] של MPH ומשתתפי קבוצת הביקורת קבלו מנת פלסיבו MPH, הן החוקר והן הנחקרים לא ידעו לאיזה קבוצה משתייכים הנחקרים. כל משתתפי המחקר הוערכו תחת ארבע מצבים בעמידה ובהליכה, חלקן משימות המשלבות בקרת שיווי משקל ובו-זמנית משלבת משימות קוגניטיביות.

נמצא ש'תשומת הלב המוגברת והשיפור בקשב ובריכוז שמגיעה כתוצאה מהשימוש ב-MPH הביאה לשיפור בבקרת שיווי משקל  בזמן הליכה, במיוחד בתנאי משימה כפולים', מסביר ד'ר מלצר.
 
'ניתן להסביר את הממצאים שלנו, כי MPH משפר הליכה לא רק על ידי השפעתו של שיפור קשב, אלא גם יש סימנים לכך שיש לו השפעה ישירה על אזורים במוח העוסקים בבקרת שיווי משקל'.
 
במחקר היו מעורבים חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון, בהם ד'ר יעקב בכנר, ראש התכנית לתואר שני בגרונטולוגיה, מחלקה לבריאות ציבור; הסטודנטית גיא טל, לתואר שני במחלקה לגרונטולוגיה, ופרופסור זמיר שורר, מהיחידה לנוירולוגיה של הילד, במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטה.

המחקר נתמך על ידי מענק ממאיירס מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה ואשל האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.