|  | | 20% מהסטודנטים נושרים במהלך לימודי תואר ראשון |
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים כי 20% מהסטודנטים נושרים במהלך הלימודים לתואר ראשון, ו- 30% מחליפים את חוג הלימודים בשנה הראשונה ללימודים. אחת הסיבות המרכזיות לכך הינה תחושת חוסר התאמה של הסטודנט למסלול הלימודים שבחר. בנוסף לנתונים אלו, צעירים רבים המסיימים לימודים האקדמאיים בוחרים לעבוד בתחום שונה מהתחום אליו הוכשרו בשל חוסר עניין ורצון. גם שוק העבודה לא תמיד מסביר פנים, וחלק מבוגרי המוסדות האקדמיים מועסקים בתפקידים שלא בהכרח מצריכים השכלה אקדמית.
תואר ראשון, מסבירה אנה לבנה, מנהלת מכון עתיד לייעוץ לימודי-תעסוקתי באוניברסיטת אריאל, הופך להיות תנאי סף לקבלה גם כשהמשרה עצמה אינה מצריכה השכלה אקדמית. וזאת בשל 'אינפלציה' בהשכלה הגבוהה, צעירים רבים יותר לומדים ובכל זאת קיים במקביל מחסור רב בעובדים מקצועיים בתחום הטכנולוגיה כגון הנדסאים. איך מחליטים מה ללמוד? תואר אקדמי? הנדסאי? או קורס הכשרה מקצועית. מה מתאים לי? כדי לקבל החלטה נכונה צריך לחבר בין שני גורמים: 1. ידע על עצמי – מה אני יכול? מה מתאים לי ומעניין אותי? 2. היכרות עם עולם הלימודים והעבודה – איזה מסלולי לימוד יש? מה דרישות הקבלה? במה עובדים אחרי שמסיימים את הלימודים? הדבר הראשון: להעריך מה אני יכול ללמוד. לא כל מה שמעניין אותי, אני מסוגל ללמוד. למשל אם אני אוהב ספרי מדע בדיוני אין זה אומר שאני יכול להתמודד עם לימודי הפיסיקה והמתמטיקה ברמה הנדרשת בהנדסה. גם אם אני מתקבל, לא בהכרח כדאי לבחור במקצוע שיהיה קשה לעמוד בדרישותיו, כי אז יש סיכוי גבוה לא לסיים. כדאי לבחור בלימודים שאני מסוגל להתחיל ולסיים בהצלחה. צריך לבדוק מה תנאי הקבלה, וגם האם אעמוד במשך הלימודים וברמת הקושי שלהם. הדבר השני: הנטייה התעסוקתית שלי. עולם העבודה נחלק ל- 4 תחומים: 1. עבודה עם אנשים – ייעוץ וטיפול כמו פסיכולוגיה ועו'ס, תחום השירות כמו משאבי אנוש, ותחום ההוראה וההדרכה 2. עבודה עם מכשירים ו/או חומרים – כמו ביולוגיה וכימיה בהם יש שימוש בחומרים או הנדסאים המשתמשים במכשירים 3. עבודה עם נתונים – ניתוח ועיבוד נתונים, טיפול בנתונים כמותיים, בטבלאות אקסל ובמערכות מידע. כמו: כלכלן, רו'ח, מנהל חשבונות ומהנדס תעשייה וניהול. 4. עבודה עם רעיונות – תכנון, פיתוח, אינטגרציה בין תחומי ידע כמו: הנדסה, מחקר בפסיכולוגיה, אדריכלות. הדבר השלישי שחשוב להתייחס אליו הוא מאפייני האישיות שלי. איזה אדם אני? פתוח או סגור, יזם, מנהל, אוהב לקבל הוראות, מעדיף משימות ברורות ומוגדרות, אוהב לעבוד בצוות או לבד, מעדיף ארגונים קטנים או גדולים. כל המרכיבים הללו משפיעים על הבחירה. אם אני זקוק מאד לחברה לא כדאי לי לבחור בתחום שבו רוב הממשק שלי יהיה עם המחשב כמו מדעי המחשב, למשל. תכונות נוספות שכדאי לבחון הן כושר שיווק, יכולת התנהלות עצמאית והתמודדות עם תנאי אי וודאות. בתחום העיצוב למשל, רוב העוסקים הם עצמאיים. אם אני לא אוהב לשווק את עצמי, לא מתאים לי לנהל את הזמן שלי עצמאית ואני חרד כשאני לא יודע מה בדיוק יקרה בחודש הבא – לא כדאי לבחור בעיצוב גם אם יש לי כישורים בתחום. במקביל כדאי לבחון את האפשרויות בעולם הלימודים והתעסוקה בתחומים שמעניינים אתכם, קראו על תחומי הלימוד באתרי הלימודים, האוניברסיטאות והמכללות, בדקו את מודעות הדרושים, בחנו את טבלאות השכר והפרסומים לגבי מקצועות נדרשים של משרד הכלכלה. רצוי לייצר רשימה של מסלולי לימודים מועדפים ולגבי כל אחד מהם לציין יתרונות וחסרונות. למתקדמים, מומלץ בחום לראיין בעלי מקצוע בתחום המועדף, לשוחח עם סטודנטים המסיימים את לימודיהם, להיכנס להרצאות אם מתאפשר ולבקר בארגונים בהם בוגרי המסלולים צפויים להשתלב. אתם עשויים להיות מופתעים. באוניברסיטת אריאל מאפשרים לצעירים המתלבטים בין כמה מסלולים לקבל הכוונה ללא תשלום וללא התחייבות ללימודים אצלם. ההכוונה כוללת פגישת הכוון עם פסיכולוג או יועץ תעסוקתי, מענה על שאלונים ושיחה עם היועץ על התלבטות. כל זאת חינם במסגרת תפיסה הדואגת לרווחה ולשביעות רצון הסטודנט. ימי הכוון מתקיימים כל שבוע בתאום מראש. אוניברסיטת אריאל כחלק מתפיסה ציונית רואה בשירות זה תרומה וחיבור לקהילה ולחברה הישראלית. המכון פועל בחסות האקדמית של המח' לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית-ארגונית-תעסוקתית באוניברסיטת אריאל.
כתבו: אנה לִבנה, פסיכולוגית ויועצת תעסוקתית, מנהלת מכון 'עתיד' ורחל חביב, יועצת תעסוקתית במכון.
|
