|  | | תל אביב - העיר הנגישה והנחשקת בישראל. ומה קורה בבירה? |
תל אביב במרכז - יותר מגאוגרפיה
מה יש בה, בעיר הזאת? מה הופך אותה למרכז הצעיר, החברתי והתרבותי בישראל? העיר העברית הראשונה, בת קצת יותר ממאה ונראית הרבה פחות, היא הרבה יותר מהמרכז הגאוגרפי של המדינה. תל אביב היא המרכז הכלכלי והתרבותי, מרכז חיי הלילה ומרכז תרבות הפנאי והשפע. המוסיקאי הצעיר שחולם להצליח בגדול ישים פעמיו לתל אביב, כמו גם ההייטקיסט הצעיר שחולם על אקזיט או הנערה שחולמת להיות כוכבת ובינתיים מתפשרת על מלצרות. כולם ישימו מבטחם בעיר הזאת, יחיו בה למרות מחירי השכירות הגבוהים, ימירו את עיר לידתם ב'תל אביביות', וייהנו משפע האפשרויות שהיא מציעה להם.
אפשרויות, אפשרויות
והאפשרויות האלה רבות ומגוונות, רבות תחום וגוון. בתחומי הקולנוע, הבילוי, המוסיקה והשופינג – אין שנייה לתל אביב במגוון האפשרויות. מסרטי איכות ועד להופעה החביבה עלייך, מדיזינגוף סנטר לפאב השכונתי – אין איש שלא ימצא איך להעביר את ערב יום חמישי. עם זאת, נדמה שאין תחום בו תל אביב שופעת ומגוונת יותר מהתחום הקולינרי. אין הדבר מסתכם רק במאות בתי הקפה, שכל אחד מהם מתהדר בתפריט ייחודי ומטבח איכותי - זה מגוון עצום ובלתי נגמר של מסעדות, מזללות, פיצריות ופאבים. המגוון הזה יוצר בתל אביב עושר עצום ותחושה צעירה וייחודית, המשאירה אותה בראש מוקדי התרבות הצעירה והשוקקת בישראל.
ומה עם עיר הקודש?
איפה כל זה משאיר את עיר הבירה שלנו? האם המרכז הפוליטי והדתי במדינה יכול להתחרות בתל אביב, ולהוות אלטרנטיבה תרבותית צעירה לעיר העברית הראשונה? האתגר הראשון שניצב בפניה הוא הסטיגמה, או הדעה הקדומה כלפי ירושלים – אותה התפיסה הטוענת כי מדובר בעיר מבוגרת, עם רוב חרדי או ערבי, שלצעירים אין מה לחפש בה. בכל ישראלי נצרבה עוד תחושת החשש מירושלים המדממת של תחילת שנות האלפיים, בלי להבין שכיום ירושלים חווה את התהליך ההפוך – ירושלים נמצאת בעיצומו של רנסנס תרבותי וצעיר, שגם אם לא יהווה תחרות לתל אביב, בוודאי יהווה אלטרנטיבה לאותם צעירים שוחרי תרבות שלא מוצאים עצמם בהמולה התל-אביבית הידועה לשמצה.
רנסנס
במה כוונתנו אלטרנטיבה? להקת 'הדג נחש' הסבירה את זה פעם:
'חזרתי לירושלים, פה החומוס טוב זה בדוק.
תן לי רוגע, תן לי שקט, לא יזיק איזה פיהוק.
מתי פעם אחרונה שמתי פתק בכותל? השקעתי באוכל? עשיתי חברים חדשים?
העיר הזאת תחזיר לי את השליטה בחיים...'
לירושלים יש קצב אחר. אותו רוגע, אותה השליטה בחיים שמדוברת בשיר, בשילוב עם ההשתלטות הצעירה שהסטודנטים הרבים בעיר מובילים, גורמים לתחייה תרבותית בירושלים, המתבטאת בתחום הקולינרי יותר מבכל תחום אחר. בין אם תחפש בשר, חומוס או פיצה, ירושלים מספקת מגוון רחב כמו זה התל-אביבי – והאיכות, גבוהה במידה שווה או יותר. כמובן, לא בזכות פיצה ירושלים תתפוס את מקומה של תל אביב כמרכז הצעיר והתרבותי של ישראל – אך אין לה צורך לעשות כן. הקצב האחר בירושלים, הסביבה הרגועה, היפה והצעירה – הם אלה שמהווים אלטרנטיבה לעיר שאין לה הפסקה, והם אלה שגורמים לתחייתה התרבותית של בירת מדינתנו.
|
