אוניברסיטת בן-גוריון נלחמת בתאונות דרכים באמצעות אפליקציה שפיתחו חוקריה

ד'ר אלי רון מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושישה סטודנטים לתואר ראשון מהמחלקה להנדסת מערכות מידע [קובי פלצ'י, עמרי חן, אליאור כהן, טניה ניקולייב, כרמית בחני, קובי ממן] נרתמו למאמץ לצמצום תאונות דרכים ופיתחו לשם כך מערכת מידע מורכבת שבמרכזה אפליקציה לסמרטפון ['טלפון חכם'].
 
האפליקציה שפותחה, בשילוב עם מספר אלגוריתמים מתוחכמים, הינה למעשה מערכת ממוחשבת,  המסוגלת להגביל את השימוש בסמרטפון באופן אוטומטי החל ממהירות סף מסוימת, מנטרת את הנהיגה עצמה ובכלל זה זיגזוגים חדים, האצה ותאוצה תכופים וחזקים, ושומרת את כל נתוני הניטור במאגר מידע. בשרת המערכת מבוצע עיבוד סטטיסטי לצורך אפיון סגנון הנהיגה. המערכת מספקת משוב חוזי ושמע לנהג בסיום הנהיגה, עם דגש על נקודות במסלול בהן המערכת זיהתה 'התנהגות חריגה'. כמו כן, האפליקציה  יכולה לשלוח מידע להורי נהג צעיר [או לקצין בטיחות רכב], אם זוהו דפוסי נהיגה חריגים וכן יכולה לשמש כ'קופסא שחורה' עבור חוקרי תאונות דרכים וחברות ביטוח.
 
מאז הקמת המדינה נהרגו יותר משלושים אלף בני אדם בתאונות דרכים, יותר מבכל חללי מלחמות ישראל גם יחד. רבע [25%] מן פצועים בכלל המגיעים לחדרי הטראומה של בתי החולים הם נפגעי תאונת דרכים. פצועים אלה שוהים באשפוז שישה ימים בממוצע. כמחצית הפצועים המגיעים לבתי החולים במצב אנוש הינם נפגעי תאונות דרכים. 20% מנפגעי תאונות דרכים הם פצועים בדרגת חומרה גבוהה -- קשה או אנוש.

מחקרים מראים כי שימוש בטלפון נייד על ידי הנהג בזמן נהיגה מגדיל משמעותית את הסיכוי לגרימת תאונת דרכים. זאת בגלל הסחת דעת בארבעה מישורים: התבוננות במכשיר, הקשבה למכשיר, תפעול המכשיר, נדידת המחשבה למידע שבעטיו נעשה שימוש במכשיר. יש לזכור שהסחת הדעת הזו נעשית מרצון. מחקרים מראים כי שימוש בטלפון סלולרי לצורך שיחה מגדיל את הסיכוי לתאונה פי ארבעה לעומת נהג שדעתו אינה מוסחת. שימוש בפונקציות אחרות, כגון חיוג מספר, קריאה או כתיבה של הודעות טקסט מגדיל את הסיכוי למעורבות בתאונה פי 25 לעומת נהג שדעתו אינה מוסחת. היכולות הקוגניטיביות של הנהג המתפעל את הטלפון בעת נהיגה יורדות לרמה של אדם שיכור קלות.

זה המקום לציין, כי דו'ח שפרסמה ב- 2009 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מצביע כי עלות תאונות הדרכים למשק הישראלי בין השנים 2004 ו-2008 נאמדת ב-39.6 מיליארד שקלים[2]. בשנת 2011 עלות תאונות הדרכים למשק הישראלי עמדה על כ- 7.27 מיליארד ש'ח. תאונות הדרכים פוגעות קשות גם במשפחות הנפגעים – הן נפשית והן כלכלית. פגיעות אלה מהוות עול כבד ביותר על בני המשפחה. לפיכך יש לחברה הישראלית צורך מוסרי וגם צורך כלכלי לצמצם את מספר תאונות הדרכים ולצמצם את הנזק הכלכלי שהן גורמות.

מכאן, חשיבותו של הפרויקט שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון, בהובלתו של ד'ר רון, לצמצום תאונות דרכים באמצעות הסמרטפון. בניתוח מצב קיים, הצוות זיהה כי מחקרים על נהגים מסתמכים  על שלושה כלים בלבד: שאלונים, סימולטורים או ישיבה ברכב עם הנהג. מי שמשיב על שאלון, ימנע בדרך כלל מהפללה עצמית, גם אם לא במודע. סימולטורים של נהיגה מוגבלים ביכולת ההדמיה שלהם ולכן חוקרים מוגבלים בשאלות מחקר שניתן לבדוק אותן בסימולציה. ישיבת החוקר ליד הנהג משנה את הסביבה הטבעית של הנהג, בדומה למתרחש במבחני נהיגה. תוספת משמעותית לארגז הכלים המחקרי והיישומי תהיה היכולת לנטר נהיגה ושימוש בטלפון החכם על ידי צבירת נתונים בזמן אמת ברכב עצמו בתנאים טבעיים לחלוטין וניתוחם לאחר מכן. כי הרי בשלושת הכלים המוזכרים לעיל יש הטיות או מגבלות שגורמות לכך שאיסוף הנתונים אינו נעשה בסביבה טבעית אמתית.

צוות המחקר מהאוניברסיטה בדק ומצא כי איסוף נתונים באמצעות חיישנים שמותקנים בטלפונים חכמים הינה זולה, נוחה ובלתי תלויה ברכב ובמערכותיו. החיישנים מתחלקים לשתי קבוצות: [א] ממשק אדם-טלפון, כגון לוח מקשים, מסך נגיעה [ב] חיישני תנועה, כגון גירוסקופ, מד תאוצה, מגנטומטר [מצפן], ו- GPS. בעזרת חיישני ממשק אדם-מכונה ניתן לדעת אם הנהג מתפעל את הטלפון – מקבל או מוציא שיחות, אורך [זמן] שיחות, קבלה והוצאה של מסרונים, וכדומה. בעזרת חיישני תנועה ניתן לחשב מיקום, מהירות נסיעה, תאוצה, תאוטה, קצב פניה וכוון פנייה.

ד'ר רון: 'לא רק שהאפליקציה פותחה בהצלחה עבור טלפונים עם מערכת הפעלה 'חלונות', אלא שגם אב-הטיפוס של אלגוריתמים לניתוח הנתונים וסיווג הנתונים, התגלה כמוצלח: שילוב מושכל של נתוני נהיגה ונתוני שימוש בסמרטפון אפשר סיווג נהגים על פי יכולת [או רצון] ההתמודדות שלהם עם גירויים. חלק מן הנתונים נאספו בנסיעות רגילות, חלק מן הנתונים נאספו בנהיגה פראית במתחם סגור. חברת אוטובוסים ידועה בארץ הגדילה לעשות כאשר העמידה לרשות הצוות אוטובוס ונהג לצורך איסוף נתונים בתנאי שטח שונים, כי רכב כבד מאופיין בהתנהגות שונה מזו של רכב פרטי. בוצעו גם נסיעות איסוף נתונים על אופנוע, בעיר ומחוץ לעיר, מאותה הסיבה'.

לדבריו, היכולת לאתר נהגים מסוכנים לפני שגרמו לתאונות וצברו הרשעות יאפשר מתן הדרכה מונעת ויחסוך, כפי הנראה, בדם ובדמים רבים. היכולת לאתר נהגים שמתקשים לדחות שימוש בסמרטפון לזמן שאינם נוהגים יכולה לשמש כלי מצוין למתן הדרכה מניעתית או לחילופין להפעלה של סנקציות. דוגמה לסנקציה היא העברת המכשיר למצב 'טיסה' באופן אוטונומי על ידי על ידי האפליקציה. במצב זה, הסמרטפון אינו יכול להוציא כל אות אלקטרוני ויכולתו לקבל אותות מוגבלת ל-GPS. דהיינו, הטכנולוגיה מסייעת למי שמתקשה בעמידה בפיתויים סלולריים בעודו נוהג.

אולי יעניין אותך גם:

אפשרויות לימודים ותעסוקה בפיתוח אפליקציות

אוניברסיטת תל אביב - חוקרות גילו יצור ימי חדש