כנס לאוטמן למדיניות החינוך באוניברסיטה הפתוחה

היום 2.6.15 יפתח כנס לאוטמן למדיניות החינוך באוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן, במעמד נשיא המדינה ראובן רבלין ובהשתתפות בכירים במערכת הציבורית, אנשי חינוך ומובילי דעה.
 
בין הנושאים שיעלו במסגרת הכנס: מערכת החינוך בישראל במציאות דמוגרפית משתנה - משמעויות והשלכות, חינוך לדמוקרטיה ישראל 2015 - תמונת מצב, חינוך לערכים דמוקרטיים ומאבק בגזענות באמצעות חינוך, מבט פסיכו-פוליטי על גזענות והפחתת שנאה בין קבוצות ועוד. הכנס יכלול שולחנות עגולים שבהם ייקחו חלק מורים, מנהלים, מפקחים, אנשי המגזר השלישי, נציגי רשויות מקומיות, מורי מורים,  נציגי החינוך הבלתי פורמאלי ועוד.
 
לקראת הכנס ביצע מכון הסקרים רפי סמית סקר בקרב 400 בני נוער יהודיים וערביים בגילאי 12-18, מכלל המגזרים - חילוני, מסורתי, דתי וחרדי. דברי נשיא האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' קובי מצר: 'בימים בהם אנחנו עדים להתגברות תופעות של חוסר סובלנות, גזענות, אפליה ואלימות, החינוך חייב למלא תפקיד מפתח בעיצובה של החברה הישראלית כחברה דמוקרטית, פתוחה ונאורה, שבה ההתייחסות השוויונית לחברי הקבוצות השונות בתוכה אינה מתעמעמת על ידי תיוגם הקבוצתי'.

להלן הממצאים העיקריים מהסקר:

חופש ביטוי פוליטי ברשת ומחוצה לה
• רוב בני-הנוער בישראל [84%] אינם מבטאים דעות פוליטיות ברשתות החברתיות. עם זאת, בקרב אלו שנוהגים לבטא את הדעות הפוליטית שלהם ברשת לעיתים קרובות, קרוב לשליש ציינו שהותקפו עקב ההתבטאות שלהם.

• 11% אחוז מבני הנוער היהודיים ציינו שנפגעו בעבר פיזית או מילולית או שהוחרמו בעקבות התבטאויות פוליטיות שאמרו בכיתה. מרבית מאלה שנפגעו היו שמאלניים.

 
• מחצית מבני הנוער הישראליים אינם חושבים שמורים צריכים לבטא את דעותיהם הפוליטיות בכיתה.

עמדות בני נוער בישראל
• כמעט פי שניים מבני הנוער היהודיים חושבים שישראל צריכה להיות יותר מדינה יהודית מאשר דמוקרטית -  41% ענו שצריכה להיות יותר יהודית לעומת 25% שציינו שצריכה להיות יותר דמוקרטית.

•  כ-52% מבני הנוער היהודים בישראל מגדירים עצמם כ'ימניים', 30% מגדירים עצמם מרכז ורק 9% מגדירים עצמם כ'שמאלניים'.

• רק 28% מבני הנוער היהודים מגנים את פעולות 'תג מחיר', באופן מעט מפתיע יותר נערים מסורתיים מגנים את התופעה מאשר נערים חילוניים. כמחצית [48%] מבני הנוער שהגדירו עצמם 'ימניים' הצדיקו או אמרו שמבינים את פעולות 'תג מחיר'.

• 45% מבני הנוער היהודים לא מוכנים ללמוד בכיתה מעורבת עם ערבים, לעומת 39% בקרב הנערים הערבים שענו כי לא מוכנים ללמוד עם יהודים.

 
• 35% מבני הנוער היהודיים בישראל מעולם לא שוחחו עם נער ערבי, 18% מהנערים הישראליים היהודיים מעולם לא שוחחו עם נער חרדי. מנגד 27% מהערבים ציינו שמעולם לא דיברו עם נער יהודי.

• 76% מהנערים החילוניים היו מוכנים לגור באותו בניין עם משפחה ערבית, לעומת זאת רק 37% מהנערים הדתיים ו-11% מהנערים החרדים היו מוכנים להתגורר באותו בניין עם ערבים. מנגד, 68% מהנערים הערביים היו מוכנים להתגורר בשכנות למשפחה יהודית.

• מרבית בני הנוער הדתיים והחרדיים היו מוכנים להתגורר באותו בניין עם משפחה חילונית וההפך.

• ועוד נתון מפתיע: מרבית בני הנוער הערביים חשים חלק מהחברה הישראלית במידה זו או אחרת - 40% מהם חשים חלק מהחברה הישראלית במידה רבה או רבה מאוד. לעומת זאת, יותר משליש מבני הנוער החרדי ציינו שהם חשים חלק מהחברה הישראלית רק במידה מסוימת ואפילו פחות מכך.