ספרית פוטרה בשל הריונה ותקבל פיצויים

למידע על פיטורי עובדת בהריון לחצו כאן

מפסק הדין עולה כי לאחר כחודשיים מהמועד בו החלה הספרית לעבוד בחברה, ומספר ימים לאחר שהיא הודיעה למנהל המספרה על הריונה, נערכה לה שיחה בנוכחות בעלי החברה ומנהל המספרה, ובה נאמר לה שאין בשלב זה עבודה במספרה לכמות של 3 עובדים ולכן הוחלט על הורדה של שעות בין עובדי המספרה, וכשבועיים לאחר עריכת השיחה נשלח לספרית מכתב פיטורים, ובו נמסר לה כי הוחלט על הפסקת עבודתה עקב צמצום עובדים ושינוי כלכלי וארגוני במספרה.

טענות הספרית
במסגרת התביעה טענה הספרית בין היתר כי הטענה שהיא פוטרה בשל צמצומים היא שקרית, וכי היא פוטרה לטענתה אך ורק בשל הריונה ובניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

לטענת הספרית לפני שהיא החלה לעבור במספרה של החברה, היא עבדה במספרה אחרת עד שבשלב מסוים פנה אליה מנהל המספרה של החברה והציע לה לעבור לעבוד במספרה של החברה בשכר גבוה יותר, ובשל כך היא התפטרה מעבודתה הקודמת והחלה לעבוד במספרה של החברה.

עוד הוסיפה וטענה הספרית כי פיטוריה מהחברה נבעו לדעתה אך ורק בשל הריונה, וכי היא עבדה לשביעות רצונם של הממונים עליה, ולאחר פיטוריה החברה פרסמה מודעות דרושים לגיוס ספר בעל ניסיון למרות שהחברה טענה כי היא פוטרה בשל צמצומים.

טענות החברה
החברה טענה מנגד בין היתר, כי הספרית פוטרה מעבודתה במספרה בשל חוסר כדאיות כלכלית, ולפני פיטוריה החברה קיצצה בשעות העבודה של העובדים האחרים במספרה לרבות של הספרית.

עוד טענה החברה, כי הספרה גויסה לתקופת ניסיון למספרה על מנת לבחון האם העסקת שלושה ספרים יכולה להגדיל את היקף הלקוחות במספרה, אך לאחר מכן התברר שהניסיון להעסיק שלושה ספרים לא הוכיח את עצמו, ולכן בעלי החברה הגיעו למסקנה כי אין מנוס מלפטר את הספרית.

החלטת בית הדין
בית הדין דן בטענות הצדדים והחליט לקבל את התביעה בחלקה, לאחר שקבע שפיטורי הספרית היו קשורים להריונה, וחייב את החברה לשלם לספרית בין היתר פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין פיטורים מחמת הפליה, וכן תשלומים נוספים בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה ובגין פדיון חופשה.

למידע על אובדן כושר עבודה לחצו כאן

בית הדין קבע בין היתר, כי פיטוריה של הספרית לא היו קשורים לאיכות עבודתה או להתנהגותה, ומאחר והספרית הוכיחה שלא הייתה קיימת עילה ברורה לפיטוריה, הנטל להוכיח כי פיטוריה מעבודתה לא היו קשורים להריונה מוטל על החברה, בעוד שהחברה לא עמדה בנטל להוכיח כי פיטוריה אינם קשורים להריונה.

עוד ציין בית הדין, כי טענות החברה לפיהן הספרית פוטרה בשל צמצום מספר העובדים נטענות בעלמא וללא ראיות לכך, ולפני שהתקבלה החלטה לפטר אותה ידעה החברה על הריונה ולכן היה על החברה לקחת בחשבון את הריונה, וכי גם אם החברה סברה שיש מקום לצמצם את כמות הספרים המועסקים במספרה, היה מקום שתשקול לשלב את הספרית בתפקיד אחר.

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי. אין באמור בו בכדי להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.